#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ממעטים בדין שכונת קברות מהדינים דלהלן ומדוע:<br>מצא?<br>מת?<br>מושכב?<br>כדרכו?	"פרט למצוי. [לרשב""ם מהללמ""ס, לר""י משום שמת ידוע אין לפנותו].<br>מת פרט להרוג, דכה""ג הו""ל חסר, ולחסר אין שכונת קברות. והטעם בחסר כתבו תוס' דקשה להבין למה, ואולי מהללמ""ס.<br>מושכב פרט ליושב. כדרכו פרט לשראשו בין ירכותיו. ומשום דכה""ג מסתמא נכרי הוא, דאין קוברים ישראל כך."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה באור המיעוט ""מצא פרט למצוי"" לר""י ולרשב""ם?<br>ומה הקשו תוס' על דעת רשב""ם?<br>ואיך א""ש הא דקבר הנמצא מקומו מותר עם הא דאיתא בסוגיין דיש לו תפוסה?"	"לר""י דמצוי וידוע אף באחד אסור לפנותו.<br>לרשב""ם שאם אחד מהג' ידוע אין לו שכונת קברות.<br>והתוס' הקשו לרשב""ם דלדידיה לא בעינן דווקא מוצא, דהרי בג' ידועים יש שכונת קברות.<br>הא דמקומו מותר לא איירי בתפוסה אלא במה שצדדי המקום אסורים מדרבנן."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מצא מתים ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה, האם יש לו שכונת קברות ומדוע? (ע""פ רא""ש).<br>ומצא ג' אחד תחילה וב' ידועים, או אחד ידוע ב' תחילה? ומה הטעם? (לרשב""ם ולר""י).<br>וג' תחילה? וג' ידועים?"	"אין לו, דאין דרך ישראל לקבור כך מיתיהם.<br>רק ג' בתחילה או ג' ידועים יש להם שכונת קברות, ולא חלק כך חלק כך.<br>לרשב""ם הוא מהללמ""ס. לר""י משום שאם ניתנו ע""ד קבורה היו כולם ידועים כמו אותו האחד הידוע."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דנוטלים את תפוסת המת?<br>ומה שיעור תפוסה לר' אלעזר? ומה הטעם?<br>ומה אמר ר' אלעזר בר' צדוק בברייתא?<br>ואיך א""ש דלא תקשי לר""א?"	"דכתיב ונשאתני ממצרים, ודרשינן ממצרים טול עמי.<br>לר""א נותן עפר תיחוח, וחופר בבתולה ג' אצבעות. והטעם דבשיעור זה יורד מוהל המת. (תוס' מהירושלמי).<br>לר""א בר' צדוק א""צ לחפור ואין נוטל אלא ודאי המת וספקו.<br>אכן בברייתא אחריתא אמר ר' יוחנן בן נורי משום בן עזאי דשיעור תפוסה ג' אצבעות בבתולה, ור""א דאמר כוותיה."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם קיסמים דאמר ראב""צ דנוטלם?<br>ומהם קסוסות? (3)<br>ומה הקשו תוס' על הפירוש השני?"	"קיסמים שנשרו מן הארון של שיש שנכתת.<br>קזוזות אדמה. <br>וי""מ כמו יין קוסס, מיני קיהוי ובשמים שמניחים בארון. והקשו תוס' דא""כ היכי אמרינן דהודאים מצטרפים לתרווד רקב, הא מת שנקבר כה""ג נעשה לו גלגלין.<br>וי""מ לשון דבר בלוי, כמו ופריו יקוסס."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לדעת ראב""צ בברייתא אין תפוסה.<br>מה הוא אמר על דברים שהם ודאי אינם של המת?<br>ודברים שהם ודאי של המת?<br>וספיקות?"	זורקן.<br>מצטרפים לתרווד רקב ולרובע עצמות ולרוב בניין ומניין.<br>מניחו במקום המוצנע שלא יטמאו עושי טהרות.	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצא מת ופנה, מצא מת ופנה, ושוב מצא שלישי, מה יעשה לתרי לישני דרבא?	"לל""ק: אינו מפנה אותם אליו, שכבר נעקרו, ולא אותו אליהם, דהוא יש לו דין שכונת קברות, שניתן שם ע""ד קבורה.<br>לל""ב: מותר לפנות גם את השלישי אליהם, דלא נאמר דין שכונת קברות אלא בג'. (ואולי כ""ז מההללמ""ס, תוס')."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' דינים אמרו עליהם בגמ' דעילה מצאו וטיהרו את א""י?<br>ואלו ב' פירושים בתוס' בדין השני?"	"לל""ב דרבא אחר שפינו ב' מתים ונמצא השלישי מותר לפנותו, אף שכעת ידוע שהוא משכונת קברות.<br>א. בדק כ' אמה מרוח אחת ולא מצא א""צ לבדוק את שאר הרוחות. ב. בדק כ' אמה ולא מצא א""צ לחפור בעומק עד שיגיע לסלע או לקרקע בתולה."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין ספק נגעים לתנא דמתני'?<br>ולר' יהושע?<br>ומה פירש רב יהודה במקור הדין?<br>ועל מה קאי לס""ד ולמסקנא?"	"לת""ק קודם שהוחזק לטומאה טהור מטעם חזקה, אחר שהוחזק לטומאה טמא.<br>לר' יהושע אף בהוחזק לטומאה טהור מספק.<br>ורב יהודה פירש דילפינן ליה מקרא דלטהרו או לטמאו, דפתח הכתוב בטהרה תחילה.<br>ולס""ד קאי זה על מתני', והקשו דא""כ הוחזק לטומאה נמי, דבלא הוחזק לא בעינן קרא. אלא דרב יהודה קאי על ספק בהרת קדמה או ספק שער לבן קדם."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו שבעה דרכים בודקים את הזב?<br>ובאיזו ראייה?	"במאכל במשתה, במשא ובקפיצה.<br>בחולי, במראה, <font size=""3"">[של איש ואשה נזקקים, ולר' יהודה גם חיה ועוף],</font> ובהרהור.<br>לרבנן בראייה ראשונה ושנייה, לר""א גם בשלישית, ולכו""ע לא ברביעית."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דבסתמא אין ראיות של זב מטמאות באונס?<br>ומאיזו ראייה מטמא גם באונס? (לר""א ולרבנן).<br>ומנ""ל?"	"דכתיב מבשרו ולא מחמת אונס.<br>לרבנן מראייה שלישית גם באונס, לר""א מרביעית.<br>דכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה.<br>ורבנן דרשי הזב אחת, זובו שתים, לזכר שלוש, ואיתקש לנקיבה שגם באונס.<br>ור""א דריש אתים, והזב אחת, את שתים זובו שלוש, ולזכר ארבע, ורק זה הוקש לנקבה."	נזיר דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכה את חבירו ואמדוהו למיתה, והקל מחוליו, ומת, מה דינו?	"לת""ק הורגים אותו.<br>לר' נחמיה פטור, שרגלים לדבר דהואיל והקל מחוליו שהיה ראוי להבריא."	נזיר דף סה		
